קאסם נ' אתגר משאבי אנוש בע"מ

החלטה

בפני בקשה של הנתבעת לדחיית התביעה שהגישה התובעת על הסף, או העברתה לערכאה המוסמכת.

להלן תמצית עובדות המקרה –

1.התובעת הגישה תביעה לביה"ד בטענה כי עבדה אצל הנתבעת כמטפלת בקשישים החל מיום 5.8.09 ועד יום 30.1.11, מועד פיטוריה לאחר שעברה תאונת עבודה בתאריך 20.1.11.

התובעת הוסיפה וטענה כי, במכתב הפיטורים שנשלח אליה מיום 12.6.11, צוין כי פוטרה מעבודתה לאחר שגנבה מהקשישה בה טיפלה, גב' סמארה לביבה, תכשיטים בשווי של 10,000 ש"ח.

לטענת התובעת, הפצת מכתב הפיטורים הנ"ל ברבים עלול להשפילה ולבזותה, ועל כן תובעת סעד של פיצוי בגין עוולה אזרחית עפ"י חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק לשון הרע).

2.הנתבעת הגישה את הבקשה דנן לדחיית התביעה על הסף, על יסוד סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה), בו נקבע כי אין לביה"ד סמכות לדון בתובענה שעילתה בפקודת הנזיקין.

לטענת הנתבעת, ביה"ד הארצי הרחיב את הסייג בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה והחילו על כל תביעה שעילתה נזיקית.

לפיכך, טוענת הנתבעת, כי לביה"ד אין סמכות עניינית לדון בתביעה ודינה להידחות. לחילופין, התבקש ביה"ד להעביר את הדיון בתובענה לערכאה המוסמכת.

3.התובעת טענה מנגד כי, בהסתמך על סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, הסמכות הייחודית לדון בתביעה מסורה לביה"ד.

לטענת התובעת, גם כאשר יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, הסמכות נותרת בידי בית הדין לעבודה, וזאת בהתחשב בתכלית חוק בית הדין לעבודה, מהות הקשר בין הצדדים והטענות שהועלו בכתב התביעה הנובעות מעצם מערכת יחסי העבודה בין הצדדים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן –

4.סעיף 24(א)(1ד) נחקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט-(2009). הסעיף קובע כדלקמן:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

...

(א)(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965".

5.במקרה דנן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומם של יחסי עובד-מעביד בעבר.

השאלה היא - האם עילת התביעה לפי חוק לשון הרע, כמפורט בכתב התביעה שהגישה התובעת, היא "בקשר ליחסי עבודה" כמשמעותו בסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה.

6.בע"ע 625/08 מירב תותי אשבל ואח' נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו), ניתן ביום 17.9.09, נפסק כי:

"מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה, לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובן הרחב. זאת בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד.